בניגוד למה שרובינו חושבים, ארגוני פשע בכלל לא שונים מעסקים לגיטימיים - הם מזהים הזדמנות בשוק ופועלים כדי להגדיל את שורת הרווח. אחת ההזדמנויות הכלכליות עבור ארגוני הפשע, מוכרת שנים רבות, והיא תופעת הפרוטקשן או סחיטת דמי חסות. 

 

התהליך מוכר גם למי שאינו בעל עסק, כי ראינו אותו אינספור פעמים בקולנוע וטלוויזיה. מכולת שכונתית מנוהלת על ידי משפחה, זוכה לביקור של גבר נעים למראה. הוא מציע לאב המשפחה שמירה על המכולת מפני ונדליזם המתרחש בשכונה, בתמורה לתשלום ״הוגן״. הסירוב של אב המשפחה ברור מאליו, המכולת שלו אהובה בשכונה ומעולם לא התקיים מקרה של ונדליזם כלפיה. הפלא ופלא, תוך ימים ספורים המכולת זוכה למכה של אלימות וההצעה לשמירה נראית רלוונטית מתמיד. הצופה מיד מבין שמדובר בשיטת עתיקת היומין - סחיטת דמי חסות באמצעות אלימות - אך לא מדובר בעלילה דמיונית, התופעה קיימת במציאות כלפי עסקים מכל הסוגים והגדלים. 

​

התופעה זוכה לסיקור תקשורתי באזור הדרום, שם חקלאים ובעלי אתרי בניה משלמים אלפי שקלים עבור ״שירותי שמירה״ על מתחמי העסק כשבפועל ״השמירה״ היא למעשה הימנעות עצמית של אותם גורמים עבריינים מלבצע נזקים למתחם, כשכל מה שיש להם לעשותת זה רק לספור את הכסף הנכנס. אזור הדרום אינו המרכז מוקד גביית דמי החסות היחיד בארץ, חקלאים ובעלי מסעדות בצפון מדווחים על התקפות אלימות במטרה לסחוט מהם תשלומי ״שמירה״. 

למרות הדיווחים התקשורתיים על אזורי הדרום והצפון, באזור תל אביב והמרכז סופגים את מכת הפרוטקשן, ובגדול. באזור תל אביב והמרכז הנפגעים הם עסקים רבים אשר נאלצים להיכנע לאיומים ולקנות את הסחורות מספקים שארגוני הפשע הכריחו אותם, לעיתים הרבה יותר יקרים מספקים אחרים, או בעצם לשלם על אותה ״שמירה״ פיקטיבית מפריצות והרס של מבנים, ציוד ועוד.

​

לצד העסקים הקטנים והגדולים, הנפגעים העיקריים הן חברות הבניה הרבות באזור המרכז. ה״סטארט-אפ״ של ארגוני הפשע בתחום הפרוטקשן לאתרי בניה הוא פשוט - חברות שמירה פיקטיביות גובות את התשלום עבור ההגנה על המתחם, כאשר בפועל על בעלי חברות הבניה נופלת ההוצאה של שמירה בפועל על האתרים. עבור ארגוני הפשע גביית דמי פרוטקשן באופן חוקי מהווה פתרון מהיר להלבנת הון - הכסף משולם עבור שירות כביכול לגיטימי, הסחיטה אינה מדווחת למשטרה, וארגוני הפשע מרוויחים רווח כפול. עבור בעלי העסקים ואף המדינה, השפעת הפרוטקשן היא הרסנית. אזרחים רבים שנפלו קורבן לסחיטת דמי חסות חיים בפחד והוצאות כלכליות כבדות, מפחדים להתלונן, דבר המאפשר לארגוני הפשע להמשיך ולהגדיל את פעילות הפרוטקשן נגדם ונגד עסקים נוספים.            זה בכלל לא משנה אם מדובר בתשלום של 1,000 ש״ח בחודש מעסק קטן או 10,000 ש״ח בחודש מאתר בניה, עבור העסקים עצמם זו הוצאה גדולה ומיותרת שמכבידה על המשך הפעלת העסק ולא יכולה להיות מדווחת כהוצאה מוכרת. בשביל ארגוני הפשע מדובר בהכנסה יפה, בלי לשלם מסים. 

כך צומח מעגל הפשע, וכספים חוקיים שהיו יכולים להיות מושקעים בהעסקת הון אנושי איכותי שיגן על אתרי הבנייה ויחזק את תחושת הביטחון הארגוני והאישי, מופנים באופן עקיף לחיזוק של ארגוני הפשע ולהלבנת הון. ההתחזקות של ארגוני הפשע לא מסתיימת בפגיעה בארגונים הגדולים, היא מחלחלת משם לאותה מכולת שכונתית ובסופו של דבר אל כל אדם ברחוב.